מאירי על ראש השנה י׳

« מאירי על ראש השנה ט׳ ע״ב מאירי על ראש השנה י״א ע״א »

1 ראש השנה פתח ↗

לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי רַבִּי מֵאִיר — הָא אָמַר: יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. דְּתַנְיָא: פַּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וּשְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵגֶל בַּתּוֹרָה סְתָם — בֶּן שָׁנָה, ״בֶּן בָּקָר״ — בֶּן שְׁתַּיִם, ״פַּר״ — בֶּן שָׁלֹשׁ.

2 ראש השנה פתח ↗

אָמַר רָבָא: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? וּמָה נִדָּה, שֶׁאֵין תְּחִילַּת הַיּוֹם עוֹלָה לָהּ בְּסוֹפָהּ — סוֹף הַיּוֹם עוֹלֶה לָהּ בִּתְחִלָּתָהּ. שָׁנָה, שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹלֶה לָהּ בְּסוֹפָהּ —

1 כל מקום שנאמר בתורה כבש או כבשה או כבשים הרי אלו בני שנה וכל מקום שנאמר איל או אילים הוא שלשים ואחד יום אחר שנה אבל כל שלשים יום שאחר השנה נקרא פלגיס ואינו לא איל ולא כבש כמו שיתבאר במס' חולין כ"ג א' וכל מקום שנאמר עגל הרי זה בן שנה שעיר בן שתים וכל שנה שניה נקרא שעיר וכל מקום שנאמר פר כתבו גדולי המחברים שהוא בן שתים ויראה לי שהוא בן שתים ויום אחד.

2 נדה של תורה סוף היום עולה לה בתחלתו ר"ל שאם התחילה לראות באחד בשבת בערב מונה מאותו היום ואינה צריכה למנותם חוץ מאותו יום ומ"מ בסופה אין תחלת היום עולה לה שאינה רשאה לטבול בשביעי אלא עד הלילה ודבר זה כבר נשתנה הדין בו בזמן הזה שכלן עשו עצמן זבות וצריכות שבעה נקיים וטובלות בשמיני כמו שיתבאר במקומו:

« מאירי על ראש השנה ט׳ ע״ב מאירי על ראש השנה י״א ע״א »